הכרתי אדם לא מקצועי.
“ניפגש לקפה” הצעתי, אך הוא התעקש שאבוא לקראתו,
לא מטפורית, ברחוב.
אז הלכתי מעט מפה והוא בא הרבה משם.
ליד שער החניון שבקצה הרחוב שלי התנשקנו.
אני הרמתי עיניים גדולות והוא כשכש בזנב.
עמדנו דקה
אמצע תל אביב
ולא זכרנו מה לשאול.
_______________________________________
התפתלתי ערומה בזרועותיו
ולשונו הפכה מטפורית.
“כיף לשחות פה” אמר לי
ותהיתי כיצד יתכן שאינו מפחד ממים.
_______________________________________
הוא גדול ממני בכך וכך מובנים.
אני גדולה ממנו בזה זה וזה.
מתישהו נמאס לי לספור.
_______________________________________
לפני השינה הקראתי לו סיפור
הוא הקשיב למבטים ומאוד התרשם מהתמונות.
“פיטר פן” חשבתי.
אחר כך חשבתי מחדש.
_______________________________________
למחרת בלהטה של שיחה הוא שכח לדבר וחייך.
למה לדבר אם הסתיימה השיחה?
אמרתי “עזוב, התקבלת”.
לא הגיוני, אבל נראה נכון לעת אתה.
_
מה שעשיתי בשמי 
כתיבת תגובה