פה, שם


הכרתי אדם לא מקצועי.
“ניפגש לקפה” הצעתי, אך הוא התעקש שאבוא לקראתו,
לא מטפורית, ברחוב.
אז הלכתי מעט מפה והוא בא הרבה משם.

ליד שער החניון שבקצה הרחוב שלי התנשקנו.
אני הרמתי עיניים גדולות והוא כשכש בזנב.

עמדנו דקה
אמצע תל אביב
ולא זכרנו מה לשאול.

 

 

_______________________________________


התפתלתי ערומה בזרועותיו

ולשונו הפכה מטפורית.

“כיף לשחות פה” אמר לי

ותהיתי כיצד יתכן שאינו מפחד ממים.

 

_______________________________________

הוא גדול ממני בכך וכך מובנים.

אני גדולה ממנו בזה זה וזה.

מתישהו נמאס לי לספור.

_______________________________________


לפני השינה הקראתי לו סיפור

הוא הקשיב למבטים ומאוד התרשם מהתמונות.


“פיטר פן” חשבתי.

אחר כך חשבתי מחדש.

_______________________________________


למחרת בלהטה של שיחה הוא שכח לדבר וחייך.

למה לדבר אם הסתיימה השיחה?

אמרתי “עזוב, התקבלת”.

לא הגיוני, אבל נראה נכון לעת אתה.

_

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s