כל המדריכים

כל המדריכים מתחילים איתך
מהנקודה בה אתה
מזהה את עצמך.

אתה יודע שאתה לא המדריך.
אתה לא הקיר בחדר.
אתה לא חריקת הטוש
על הלוח המחיק.
אתה לא הצלצול של הסוף.
ולא הצלצול של ההתחלה.

כל המורים מדריכים אותך
מהנקודה בה אתה נאמן לרעיון הזכרון,
לפחות אתה מגיב
לשמך ההיסטורי.
אתה לא צריך לאהוב אותו,
אתה לא חייב לכבד
את אביך ואת אמך.

אבל לזהות את עצמך,
אתה מוכרח לזהות את עצמך.

כשנוגעים בך, לפחות כשנוגעים.
תגיד את זה, תגיד את זה,
תגיד עכשיו: זה אני.

איך יתן לך המדריך שם חדש,
אם לא תדע למי?