עקרון אי הלכידות של שושלת תומס או החזון המאיר של המבוי הסתום

תומס ד. ג'וניור הראשון נהג לטבול נוצות בדיו ולכתוב לאור נר.
לבנו כבר היו, אגב, פנס ועפרון.
כשישב אל שולחן הכתיבה לבש בדרך כלל בגד ושתה מספל.
לפעמים היתה זו כתונת ישנה שמישהו השאיר במחסן.
מעולם לא קיפל את השרוולים או פרם את המכפלת.
פעמים היה נמוך ופעמים גבוה (במקצת) מעצמו.

מצב של חוסר לכידות ארב כבר אז בשולי הדברים כולם.
הבד, הגוף, המוח, הדיו, העין, העולם והלילה החשוך.
גם המלים שעל דף הנייר היו רשת שדרכה זולגים מים,
אבל תומס הראשון היה מאמין גדול באפשרויות שטרם מומשו.

הליך המחקר של תומס הראשון היה כזה:
כשנחשף הנעדר – התמקם המרכז מחדש,
והחסר – נושא בשורת אי-הלכידות – התחלף.
מה שנדחק בכל פעם אל מחוץ לאור
הוזרק שוב אל המרכז
בצינורות תת-קרקעיים.
"הכל משתנה", כתב תומס בכל ערב
בשורה האחרונה
ומישש את סנטרו בקצות אצבעותיו.
"הכל בר-חלוף", היה מסכם
וחוזר חלילה.

עם המעבר מנר אל פנס הצטמק החושך עבור תומס השני,
ובכל זאת לא היה בנמצא פנס שיאיר את הדף כולו.
"גם אין בגד טבעי כמו העור", חשב תומס השני כששרוולו טבל בטעות בכוס התה.
"ואין אנשים שקוראים בחושך", חשב תומס השני כשנגמרה הסוללה בפנס.
"מסתמן שאין לכידות", הירהר תומס, הביט בקווים שעל כפות ידיו וחיבר ביניהם בעט.
אולי לכן לא היה אביו מתאמץ, כפי שהוזכר,
להתאים את הבגד שלבש אל הגוף.

עוד הירהר תומס השני על עקרון המִחזור,
שאינו מאפשר להבדיל עוד בין המשומש לחדש.
"הכל משתנה ונשאר אותו דבר בדיוק",
כתב בכל ערב בסיכומו של הטקסט.

ובכן, מסקנותיו הרבות של תומס השני לא היו ברורות לו.
הוא נזכר בכתבי שושלת החייטים, שם כתוב בפירוש
שתפירה היא הצמדה שיטתית ולא איחוד
והחיבור המלאכותי הוא הראשון להיכנע למתח שמופעל על הבד.

אצל תומס ד. ג’וניור השלישי אותם הדברים בדיוק הם שונים בתכלית.
כשהוא אינו נוגע במקלדת, נודדים אל המחשב עננים.
כשהוא אינו משתמש בטלפון, מהבהב הצג באורות צבעוניים.
כשהוא אינו חושב, כתוביות משונות ממלאות את מוחו
באנימציה קופצנית.
אבל בלילה, כשהוא שומע נשימות קרובות,
הוא יודע שהן שלו.
בדרך הביתה מבית-הספר הוא מטפס על גדרות
כדי להאמין שהוא מקצר את הדרך,
עובר בשקט מקסימלי בחצרות הפרטיות.
כשחוט הסוודר נתפס בקצה המתכת
הוא חותך את חבל הטבור.
"התנועה היא חריקת טוש מחיק על לוח לבן",
חושב תומס הקטן, ומנגב נזלת בשרוול ארוך מדי.

(ויש את זה: http://cafe.themarker.com/view.php?t=562854)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s