גויה

גויה 1746-1828

זו מצגת שהכנתי לא מזמן לשיעור על גויה בתיכון.


יש כמויות עצומות של מידע עליו ברשת, גם בעברית,  ונראה לי מיותר לחזור על הנאמר.
לטעמי מדובר באמן מיוחד במינו, שהוא בגדר תופעה של ממש בתולדות האמנות. כל יצירה שלו היא עולם שלם של מחשבות ותחושות, אבל יותר מזה, בהתבוננות על מכלול היצירה שלו אפשר להאמין בקלות שהמדובר כאן הוא ביצירה של עשרה אמנים שונים. יש בו מצד אחד פן מאוד רומנטי ודרמטי, חזיונות פנטסטיים, דימיון פרוע במיוחד, ענקים, מפלצות, שדים ועוד. ומן הצד השני ניצב צד שהוא (לכאורה) כמעט זר לכל זה: פוליטי או הגותי, ציני, ביקורתי ושנון. (לעיתים קרובות הצדדים הללו מגולמים אצלו יחד באותה עבודה). את אותה אמביוולנטיות או העדר עקביות אני מוצאת אצלו גם בהיבט הטכני, במקום אחד מוצאים אצלו ריאליזם מוקפד למדי ובמקומות אחרים הכתמים מתפשטים, הפרטים נעלמים, האלכסונים משתוללים, הצבעונות הופכת אקספרסיבית ולקראת מותו הצבע השחור משתלט על הקומפוזיציה והאלמנטים מגיחים מהחשיכה ונבלעים לתוכה.   

עבודה מוקדמת שלו:
The Parasol. 1777. Oil on canvas, 104 x 152 cm

The Straw Manikin (El Pelele). 1791-92. Oil on canvas

זה פורטרט עצמי מ 1815:

 

 

 ועבודות מאוחרות אחרות שלו:


Self-Portrait after Illness of 1792-93, ca. 1795-97
Brush and gray wash on paper
6 x 3 9/16 in. (15.3 x 9.1 cm)


 

Saturn Devouring His Son (1819).

 

Maja and Celestina, 1824-25
Carbon black and watercolor on ivory
2 1/8 x 2 1/8 in. (5.4 x 5.4 cm)


 

 Monk and Old Woman, 1824-25
Carbon black and watercolor on ivory
2 1/4 x 2 1/8 in. (5.7 x 5.4 cm)

Self-Portrait with Dr. Arrieta, 1820
Oil on canvas
45 1/2 x 31 in. (115.7 x 79.1 cm)

 

בעיניי הוא הכי מענין בעבודות כמו זו שממש פה מעל, כשהוא מוותר על ריבוי הפרטים, על נרטיב מורכב ועל ריאליזם מוקפד מדי, אבל לא שובר עדיין את כל הכללים והולך עד הסוף עם הגרוטסקיות והשגעון. שם זה ישיר מאוד, אבל לא בוטה.

זה ציור קצת פחות ידוע שלו, אבל לטעמי לא פחות ממעולה. כמה שאני מסתכלת עליו יותר אני מוצאת בו עוד מורכבות ודקויות. גויה מצויר כשהוא חיוור ואפרורי, גם בעור שלו וגם בלבוש (במיוחד בצוואר). הוא מכונס קצת פנימה והראש שלו שמוט טיפה אחורה-הצידה. החולשה והמוות שמחכה לו ממש מעבר לפינה מודגשים אפילו יותר דרך הניגוד לרופא הג'ינג'י, שעשוי בצבעים חיים יותר ומנוגדים (ירוק-אדום). המבע בפנים של גויה עייף וסובל והרופא נראה עירני יותר- השפתיים שלו אדמדמות, אולי אפילו בשל האוזן הזו שלו שבולטת קצת מהראש. יש כאן ארבע כפות ידיים, שממסגרות את הגוף של גויה: יד אחת של הרופא כמו מחזיקה אותו שלא יפול, היד השנייה יציבה באוויר ומחזיקה כוס מים אל מול הצוואר החיוור של גויה (חיים-מוות). יד אחת של גויה מונחת "סתם" צמודה לגוף והשנייה אני מוצאת בה איזושהי האחזות אחרונה בחיים, מתוך ריפיון וערפול. מאחורה יש בעיקר צבע שחור ודמויות מטושטשות שנבלעות חלקית באפלה, אנשים-מפלצות שכאלה.

מצד שני, כמעט כל העבודות שלו מצוינות בעיניי, וכבר באלו המוקדמות, שמתארות משחקי ילדים באור יום, יש לדעתי הרבה יותר ממה שנראה לעין במבט ראשון.

והנה כמה קישורים מעניינים במיוחד:


כאן אפשר לראות מבחר מאוד גדול של עבודות שלו מסודרות כרונולוגית:

http://www.abcgallery.com/G/goya/goya.html

אתר עם סדרת התחריטים "זוועות המלחמה":

http://web.grinnell.edu/faulconergallery/goya/plates/platesA.htm

אתר עם סדרת התחריטים "Los Caprichos":

http://www.spaightwoodgalleries.com/Pages/Goya.html

מאמר מעניין של נח שמיר "משמחת חיים לאפלת המוות":

http://www.e-mago.co.il/Editor/art-54.htm

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s