שני גופים חיים וכיוב’

1
ברגע המנוחה של אחרי, הוא מסתובב אליה ואומר: בואי נשנה את העולם.
היא מכסה את שדיה ותוהה אם הוא אוהב את הגוף שלה, חושבת מה כבר יש לה להפסיד. אף אחד לא מת מקצת אהבה.

2
– הייתי רוצה להתבונן בך פושט את העצמיות שלך.
– ומה אהיה במקום?
– לא כלום.
– בשביל מה?
– רק ככה אפשר לשנות משהו.
– באמצעות התכחשות לגוף?
– באמצעות היכולת להזדהות עם האפשרות של היעדרו.
– כמו בהתאבדות?
– כמו בנקודת השיא של החירות האפשרית לאדם.
– אני לא מבין מה זה ייתן.
– כי אתה לא מכיר. אולי אתה מפחד. אולי בצדק.

3
אם ביום בהיר אחד היא תסתובב ברחוב, ותפגוש גוף אחר, שנושא העתק מושלם של פניה, ודאי תשתגע, אבל אם באותם התנאים, יסתובב לידה פרצוף אחר, מחובר לשכפול של גופה, היא לא תזהה את עצמה שם. היא לא תבחין בו כלל.

4
– הייתי רוצה להכיר אותך לבושה בעצמך.
– גם אני רוצה לפעמים, אבל זו תהיה התאבדות.
– מי ימות?
– החופש שלי.
– מה עם החופש להיות לא חופשייה?
– זה לא חופש, זה ממילא הכרח, כמו לעשות קקי.
– ולהזדקק?
– מגבלה.
– ולאהוב?
– מרחוק.
– אולי לא אהבת אף פעם. אולי את מפחדת. אולי בצדק.

5
– איך אתה מבדיל בין תחושות בטן לקלקול קיבה?
– לפי המעשים שלי- הוא אומר ויוצא לעשן במרפסת.
– כשאנחנו נוגעים בבשרים שלנו- היא ממשיכה לדבר מהחדר-
אנחנו חיה שנוגעת במוות שלה.

– אני אוהב את המוות שלך- הוא נכנס בחזרה והיא מנקה בלשונה את הלכלוך מאחורי אוזניו.
– לפעמים אנחנו מעדיפים- היא אומרת בצער- מסטיק שאיבד את טעמו בפה, על פני מסטיק עסיסי שנדבק בידיים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s