חיות קטנות

בית אמי התמלא בחיות קטנות,
אז עוד היה זה ביתי שלי.
הגיעו הדברים עד כדי כך,
שפחדת ללכת בחדרי הבית,
פן תרמוס בדרכך את הבריות הקטנות.

העטלפים היו תלויים במהופך מנברשות הסלון,
הם נוכסו על ידי הדרים ככלי פריטה רגשניים.
הצבים, למשל, היו קטנים משניתן לשער,
שריונם היה כולו מעשה ראווה,
והתפורר, כמעט נמס,
תחת סוליות נעליהם של דיירי המקום.

כל שהתהלך בין הקירות הפך במהרה לדגם,
והיונקים הקטנים אורגנו כתחמושת המחשות.
קשה במיוחד היה עבורנו,
לגלות אויב בין דיירי הבית,
אך קשה עוד יותר היה בלעדיו.

כשאבא סחרר ידיו כמאוורר תקרה,
רצפת הבית רעדה כולה,
החיות התרוצצו בחיפוש אחר מחסה,
ונדמה כי היה זה דווקא כשחלה,
שידיו התנפחו וארכו עוד יותר.
.
.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s